כמה מאתנו עברו תהליך של דיאטה (על סוגיה)? כל פעם חשבנו שפיצחנו את השיטה.
נעלנו את הפה, נעלנו את המקרר, שתינו נוזלים, אכלנו רק דבר אחד, לא אכלנו בכלל, אכלנו מלא, הורדנו פחמימות, החזרנו פחמימות, אכלנו רק חלבונים, אכלנו הרבה בשר, הפסקנו עם בשר, שתינו הרבה מים, בלי ספורט, עם ספורט, רק ספורט, התעייפנו, עלינו, ירדנו, הפסקנו,
חזרנו וחוזר חלילה.
היום כשמדברים אתנו על דיאטה, אנו מבינים כי העיקרון המוביל הוא מאזן קלורי. קרי היכולת שלנו לשנות את המצב תלויה (בעיקר) ביכולת שלנו לשלוט על כמה נכנס לעומת כמה יוצא
מאזן? הכנסות והוצאות? כן!
על אותו עיקרון עלינו לשמור בבואנו לבחון את תזרים המזומנים של העסק. לא מספיק לוודא כי העסקה שאנו מבצעים או החוזה שסגרנו אכן רווחיים, אלא גם לוודא כי מועד התקבולים מסונכרן ככל הניתן עם ההוצאות. אז אנחנו חוזרים להצעות המחיר ומוציאים דוחות רווחיות ובשקלול הסופי מוצאים כי העסקאות אכן רווחיות – אז למה אנחנו במינוס??
בבואנו לבחון את תזרים המזומנים של העסק, להבין מדוע (ברוב המקרים) אנו באוברדרפט, יש לבדוק את מועד ההכנסות לעומת ההוצאות; רוצה לומר, יש לבחון את היקף ההוצאות הצפויות לנו ומועדן ולתכנן אותן אל מול ההכנסה הצפויה. תקורות (הוצאות קבועות) מלוות אותנו כל חודש, על-כן נפנה לספקים, ללקוחות ולהוצאות המשתנות.
האם נוכל לשנות את מועד ההוצאה בניסיון לסנכרן אותו אל מול ההכנסה הצפויה? המצב האופטימאלי הינו לשלם בגין הסחורה במועד קבלת התקבול, אך לרוב מאמצים אלו הינם לשווא. לכן, יש לבחון את ההוצאה הזו, ביחס להוצאות אחרות וכמובן שביחס להכנסות אחרות. נבחן את אופי התשלום לספק (או מלקוח) לאורך זמן ונראה כיצד נוכל לשנות אותו על מנת שיטיב עם תזרים המזומנים.
כיום יש מגוון של פתרונות וכלים המאפשרים לווי צמוד וקפדני לתזרים המזומנים, המסוגלים לבחון את התזרים עם צפי של שנה ויותר קדימה ולאפשר שליטה טובה יותר ובריאה יותר על התזרים, לאבחן נקודות ותקופות בעייתיות, לאפשר בחינה מעמיקה של יכולת העסק לגדול ולהתרחב במינימום סיכונים, להציף מקרים חריגים, לזהות התנהגות חריגה אצל הספקים ולקוחות ועוד.
אז פעם הבאה שאתם רצים לפתוח את המקרר, תזכרו לשאול את עצמם אם אתם באמת רעבים או שהגיע הזמן לסגור קצת את הנטפליקס.